גירושין הם מהאירועים המשמעותיים והמשפיעים ביותר בחייו של אדם. מדובר בתהליך שמערב רגשות עזים, שינויים כלכליים, והחלטות הרות גורל הנוגעות לעתיד המשפחה כולה.
לצד הקושי הרגשי, הליך הגירושין כולל גם התנהלות משפטית מורכבת, שדורשת הבנה, הכנה ותכנון.
במאמר זה נסקור את ההיבטים המרכזיים של פרידה וגירושין -מהשלב הרגשי, דרך ההיבטים המשפטיים, ועד ההשלכות ארוכות הטווח על חיי בני הזוג והילדים.
ההחלטה להיפרד אינה מתקבלת בקלות ולעולם אינה נולדת בחלל ריק.
לעיתים היא תוצאה של משבר מתמשך: שחיקה בקשר הזוגי, חוסר תקשורת, פערים בציפיות ובערכים, או תחושת בדידות גם בתוך מערכת היחסים. במקרים אחרים, מדובר באירוע חד-פעמי שחשף פערים עמוקים : בגידה, משבר אמון, אלימות פיזית או רגשית, או שינוי חד במצב הכלכלי או הבריאותי של אחד מבני הזוג.
ישנם גם מצבים שבהם בני הזוג פשוט "התפתחו לכיוונים שונים" – שינוי אורח חיים, מעבר למדינה אחרת, הבדלי השקפת עולם, או רצונות שונים באשר להקמת משפחה. לעיתים ההחלטה אינה נובעת מאירוע דרמטי, אלא מהצטברות של תחושות תסכול, חוסר סיפוק ריגשי או מיני וחוסר חיבור רגשי לאורך זמן.
בכל אחד מהמקרים, חשוב להבין כי השלב הרגשי משפיע באופן ישיר על קבלת ההחלטות המשפטיות והכלכליות. רגשות כמו כעס, אכזבה, פחד או חרטה עלולים להוביל לפעולות פזיזות : ויתור על זכויות, קבלת החלטות מתוך לחץ, או ניהול הליך בצורה לוחמנית שמקשה על שיתוף פעולה עתידי, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים.
בישראל, גירושין הם הליך משפטי שניתן לנהל בשני מסלולים מקבילים: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. שני הגופים מוסמכים לדון בעניינים מסוימים הקשורים לגירושין, אך לכל אחד מהם סמכויות ייחודיות, סדרי דין שונים, ולעיתים אף גישות שונות לפתרון המחלוקות. הבחירה היכן לפתוח את ההליך יכולה להשפיע באופן מהותי על התוצאה, במיוחד בנושאים רגישים כגון זמני שהות, מזונות ילדים, מזונות אישה, חלוקת רכוש.
לגבי זוגות יהודים – לבית הדין הרבני סמכות ייחודית ובלעדית למתן גט, גם אם בני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל. המשמעות היא שגם אם ההליכים הנלווים – כמו חלוקת רכוש, מזונות או זמני שהות – מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, את הגירושין בפועל ניתן להשלים רק באמצעות בית הדין הרבני. עם זאת, נושאים אלה יכולים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, כל עוד לא הוגשו עליהם תביעות מוקדמות לבית הדין הרבני.
זוגות מעורבים – אשר אחד מבני הזוג אינו יהודי, לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בגירושין, וההליך יתנהל כולו בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) ולדיני המשפחה האזרחיים.
לכן, כבר בשלב הראשוני, חשוב להבין את מאפייני הקשר, סוג הנישואים והמסלול המשפטי המתאים, ולפעול נכון כדי לשמור על זכויותיכם ולהבטיח ניהול הליך יעיל והוגן.
הסכם גירושין – הדרך המומלצת לסיים את הקשר בהסכמה. ההסכם כולל את כל הסוגיות המשפטיות: חלוקת רכוש, משמורת והסדרי שהות, מזונות, וחלוקת חובות. ההסכם חייב לקבל תוקף של פסק דין.
חלוקת רכוש – מתבצעת לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג (או חזקת השיתוף במקרה של ידועים בציבור). העיקרון הוא חלוקה שוויונית של כלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, כולל זכויות פנסיוניות, קרנות, ונכסים עסקיים.
אחריות הורית וזמני שהות – שני ההורים שותפים מלאים בהחלטות הנוגעות לילדיהם. חלוקת זמני השהות נקבעת בהתאם להסכמות הצדדים וטובת הילד.
מזונות ילדים – החיוב נקבע לפי גיל הילדים, צרכיהם, ורמת ההכנסה של ההורים. בפסיקה העדכנית קיימת נטייה לחלוקה שוויונית יותר כאשר זמני השהות דומים והכנסות ההורים דומות.
מזונות בן/בת זוג – במקרים מסוימים, בית המשפט יכול לפסוק מזונות זמניים לבן הזוג שתלוי כלכלית בשני עד לסיום ההליך או מתן הגט בפועל.
הדרך שבה יתנהל הליך הגירושין תלויה במידה רבה באיכות התקשורת ובמערכת היחסים בין בני הזוג בעת הפרידה.
כאשר קיימת יכולת לשתף פעולה ולנהל משא ומתן מתוך כבוד הדדי והבנה, ניתן להגיע להסכם גירושין בהסכמה -הליך מהיר, חסכוני וידידותי יותר, המפחית את הפגיעה בילדים ומאפשר שליטה רבה יותר בתוצאה.
גישה זו מבוססת על ההכרה בכך שעם כל הכאב והקושי, בני הזוג אמנם מסיימים את הקשר הזוגי, אך לעולם יישארו הורים משותפים לילדיהם. המשמעות היא שמערכת היחסים ההורית נמשכת : קבלת החלטות משותפת, השתתפות באירועים חשובים, תמיכה הדדית בצרכי הילדים, ושמירה על תקשורת בונה ופתוחה.
כאשר ההורים מצליחים לשמר קשר טוב גם לאחר הפרידה, הם מספקים לילדים תחושת ביטחון ויציבות, ומלמדים אותם בהתנהגותם כיצד ניתן לפתור מחלוקות בדרכי שלום, מתוך כבוד ואחריות הדדית.
לעומת זאת, כאשר קיימות מחלוקות עמוקות והתקשורת בין הצדדים משובשת, וכאשר אחד מהם בוחר לנהל מאבק מתוך רצון לפגוע או "לנצח" את האחר, ההליך עלול להתגלגל להתדיינות משפטית מלאה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
הליך כזה כרוך בהגשת כתבי טענות, הצגת ראיות, ולעיתים אף בשמיעת עדים, חקירת מומחים והגשת חוות דעת מקצועיות. מדובר בתהליך ממושך, יקר ומעייף מבחינה רגשית, אשר עלול להחריף את העוינות, להעמיק את הקרע, ולעיתים להשאיר צלקות ביחסים בין בני המשפחה, גם שנים לאחר סיום ההליך.
עם כניסתו לתוקף של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, חלה עלייה משמעותית במודעות לאפשרות של גישור גירושין, תהליך שבו צד שלישי ניטרלי, לרוב עו"ד בעלת הכשרה והסמכה בגישור, מסייעת לבני הזוג לנהל שיח פתוח ומכבד, במטרה להגיע להסכמות מבלי להידרש להכרעת בית המשפט או בית הדין.
הגישור מאפשר לצדדים לשמור על שליטה בתוצאה, במקום להותיר את ההכרעה בידי שופט.
בנוסף, הוא שומר על חיסיון ופרטיות, חוסך זמן ועלויות ניכרות, ומקטין את רמת המתח והעוינות, מה שמקל במיוחד כאשר יש ילדים משותפים.
מעבר לכך, ההסכמות המושגות בגישור נוטות להיות ישימות יותר בטווח הארוך, משום שהן נבנות בשיתוף פעולה ומתוך הבנה הדדית, ולא נכפות על ידי גורם חיצוני.
אפשרות נוספת לפתרון מחלוקות ללא פנייה מיידית לבית המשפט היא ניהול משא ומתן בין עורכי דין.
במודל זה, כל אחד מבני הזוג מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, והצדדים מנהלים מו"מ ישיר או באמצעות שיחות טלפון, פגישות משותפות או שיחות ועידה, במטרה להגיע להסכם כולל ומקיף.
היתרון בשיטה זו הוא שילוב בין ייצוג אישי והגנה על האינטרסים של כל צד, לבין שמירה על גמישות ויכולת להגיע להסכמות מהירות יחסית, ללא ההליך הפורמלי והמכביד של בית המשפט.
לעיתים, משא ומתן בין עורכי דין אף מוביל לתוצאה יעילה יותר מהגישור, במיוחד במקרים שבהם הפערים בין הצדדים אינם גדולים אך נדרשת מומחיות משפטית גבוהה כדי לגבש את ההסכם בצורה מדויקת ומחייבת.
גישור או ניהול משא ומתן בין עורכי דין מאפשרים לבני הזוג לשמור שליטה על התוצאה, במקום להותיר את ההכרעה בידי שופט או דיין. בתהליכים אלה, הצדדים שותפים פעילים בגיבוש ההסכמות, ויכולים להתאים את הפתרונות לצרכים האישיים והמשפחתיים שלהם – גמישות שאינה קיימת בהכרעה משפטית.
יתרון משמעותי נוסף הוא שמירה על מערכת יחסים תקינה ככל האפשר, מה שחשוב במיוחד כאשר יש ילדים משותפים. תהליך גישור או מו"מ מתנהל באווירה פחות עוינת, ומפחית את תחושת ה"ניצחון" או ה"הפסד" שעלולה להעמיק את השסע בין ההורים.
כמו כן, מדובר בתהליכים שיכולים להיות קצרים וזולים יותר מהליך משפטי ממושך, הכרוך בדיונים, הגשת ראיות, חוות דעת מומחים ולעיתים גם בערעורים. בנוסף, הגישור והמו"מ מתקיימים בדלתיים סגורות ובסודיות מלאה, בעוד שבהליכים משפטיים לרוב נשמרים פרוטוקולים ותיעוד רשמי.
בסופו של דבר, היתרון המרכזי הוא היכולת להגיע להסכמות שמבוססות על הבנה ושיתוף פעולה, ולא על כפייה והכרעה חיצונית -מה שמגדיל את הסיכוי שההסדרים יישמרו לאורך זמן.
גירושין אינם מסתיימים ביום מתן הגט או במעמד אישור ההסכם. הם מסמנים נקודת מפנה דרמטית בחיי בני הזוג, אשר מטלטלת ומעצבת מחדש את חייהם האישיים, הכלכליים והמשפחתיים. ההשלכות של צומת זו נמשכות שנים קדימה, ומשפיעות על שגרת החיים, על מערכות היחסים, ועל תחושת היציבות והביטחון של כל בני המשפחה
ההשלכות עשויות לבוא לידי ביטוי במישורים שונים:
כלכליות – המעבר מהכנסה משותפת לשני משקי בית נפרדים מצריך ודורש היערכות מחודשת ומקיפה, והתאמת תקציב למצב הקיים לעיתים אף שינוי מקום מגורים או מקום עבודה, קיצוץ בהוצאות, מציאת עבודה נוספת, יש להתמודד עם חלוקת נכסים, תשלומי מזונות, והוצאות חריגות הקשורות לילדים.
רגשיות – הפרידה משנה את מבנה המשפחה ודורשת תהליך הסתגלות רגשי עמוק. בני הזוג נדרשים לעיבוד האובדן, להתמודדות עם רגשות של כעס, אכזבה או אשמה, ולבניית זהות אישית מחודשת. עבור הילדים, מדובר בשינוי שמצריך ליווי, תמיכה והבטחת יציבות רגשית, כדי למנוע תחושות של חוסר ביטחון או נטישה.
הוריות – גם לאחר הגירושין, ההורות נמשכת. שני ההורים ממשיכים לחלוק אחריות משותפת לגידול הילדים, מה שמחייב תקשורת שוטפת, קבלת החלטות משותפת ותיאום בעניינים חינוכיים, בריאותיים וחברתיים. שיתוף פעולה הורִי יציב הוא המפתח לשמירה על טובת הילדים ולהפחתת הקונפליקטים.
חברתיות – הגירושין עשויים לשנות את המערך החברתי. חלק מהקשרים החברתיים שהיו משותפים עשויים להתרופף, ולעיתים יש צורך בבניית רשת תמיכה חדשה. במקרים מסוימים חלה גם ירידה בתמיכה מצד משפחה מורחבת, או התמודדות עם תגובות שיפוטיות מהסביבה.
הכרה מראש בהשלכות הללו והיערכות מוקדמת – משפטית, כלכלית ורגשית , יסייעו לעבור את התהליך בצורה בריאה ומאוזנת יותר.
בנוסף לאתגרים, גירושין עשויים להוות גם הזדמנות משמעותית לצמיחה והתחדשות.
עבור רבים, זו נקודת פתיחה לחיים חדשים, הזדמנות להגדיר מחדש מטרות אישיות, לבנות זהות עצמאית, וליצור שגרה שתואמת את הרצונות והערכים האישיים.
לכל אדם הזכות לחיות חיים מאושרים, לחוות אהבה אמיתית ולהרגיש רצוי ומוערך – הן בעיני עצמו והן בעיני סביבתו.
זוהי זכות בסיסית שאינה תלויה במצב משפחתי, בגיל או בנסיבות החיים, והיא הבסיס ליכולתנו לצמוח, להתפתח וליצור מערכות יחסים בריאות ומטיבות.
התקופה שלאחר הפרידה יכולה לאפשר:
פיתוח קריירה או שינוי מסלול מקצועי, מתוך חופש לבחור ולהשקיע בעצמך.
העמקת קשרים חברתיים ובניית רשת תמיכה חדשה.
גילוי תחומי עניין ותחביבים שלא הייתה אפשרות לפתח במסגרת הקשר הקודם.
יצירת מערכת יחסים זוגית חדשה ממקום בוגר ומודע יותר.
כאשר התהליך מנוהל מתוך מודעות ותכנון, גירושין יכולים להפוך ממצב משברי למנוף לשינוי חיובי ולהתחלה מחודשת
משרד עורכי דין גליה כהן, הינו משרד בוטיק בהרצליה פיתוח, המתמחה בדיני משפחה, גירושין וירושה.
המשרד מייצג לקוחות במקצועיות וברגישות, תוך הקפדה על מתן ליווי משפטי אישי, דיסקרטי וממוקד תוצאה. אנו מאמינים בהבנת הצרכים האישיים והמשפחתיים של כל לקוח, ובבניית אסטרטגיה משפטית מותאמת – בין אם מדובר בגירושין בהסכמה, תביעת משמורת, מזונות, חלוקת רכוש או הסדרת הסכמים מורכבים.
למשרד ניסיון רב בניהול תיקי משפחה מורכבים בערכאות המשפטיות השונות, לרבות תביעות גירושין, תביעות רכוש, מזונות ומדור הילדים והסדרי שהות, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כח מתמשך.
נשמח להכיר אתכם, להבין את צרכיכם ולבחון יחד את הדרך הנכונה עבורכם.
מוזמנים להשאיר פרטים או לפנות אלינו לטלפון – 054-6339993 ואנו נחזור אליכם בהקדם.
