אלימות במשפחה

אלימות במשפחה – מידע, דרכי התמודדות והגנה משפטית.

התא המשפחתי נועד להיות מקור לביטחון, אהבה והגנה. אך לצערנו, במקרים מסוימים הוא הופך למקום מסוכן ופוגע.

בעשור האחרון אנו עדים לעלייה במודעות הציבורית לתופעת אלימות במשפחה, בין אם מדובר באלימות פיזית, מילולית, נפשית, כלכלית , משפטית או הטרדה מאיימת.

למרות שמדובר בעבירות פליליות האסורות על פי חוק, פעמים רבות הקורבן מתקשה לזהות את המצב כאלים, דבר המעכב את קבלת העזרה וההגנה הדרושה.

סוגי אלימות במשפחה.

אלימות פיזית – הכאה, חבלות, משיכת שיער, בעיטות, דחיפות וכל פגיעה גופנית אחרת.

אלימות מילולית – קללות, צעקות, הרמת קול, דיבור פוגעני ומשפיל, שימוש בכינויים מעליבים או איומים מילוליים.

אלימות נפשית – יחס מבזה ומשפיל, ביקורתיות קיצונית, שליטה והגבלת חופש, הטלת איסורים, בידוד מהמשפחה והחברים, הפחתת ערך עצמי.

אלימות כלכלית – שליטה מלאה במשאבים ובכספים, מניעת גישה לחשבון הבנק, קביעת הוצאות ללא שיתוף, הרס רכוש, שבירת חפצים והגבלת יכולת להתפרנס.

הטרדה מאיימת – מעקב, בילוש, צילום גם ללא רשות, איומים, הפחדה, חדירה לפרטיות, שיבוש שגרת החיים, איסוף מידע אישי ללא רשות.

אלימות מינית – כל מעשה מיני שנעשה ללא הסכמה חופשית, לרבות כפייה לקיום יחסי מין, מגע מיני לא רצוי, ניצול מיני, ואיסורים או כפייה הקשורים למיניות בן/בת הזוג.

אלימות משפטית – שימוש לרעה בהליכים משפטיים לצורך פגיעה או שליטה בבן/בת הזוג, כגון הגשת תלונות שווא, הגשת בקשות מרובות ומיותרות לבתי משפט, עיכוב או סירוב לגט, טרפוד הסדרי ראייה, או ניצול החוק להרחיק את האחר מהילדים או מהרכוש.

אלימות במהלך הליך הגירושין ולאחריו.

במהלך הליך הגירושין ואף לאחריו, האלימות עלולה להסלים. מחקרים מראים כי נשים רבות חוות החרפה בהתנהגות האלימה מצד בן הזוג דווקא מרגע שהביעו רצון להתגרש או נקטו צעדים ממשיים להיפרד. מדובר בתקופה רגישה במיוחד, שבה רגשות של כעס, קנאות ונקמה עלולים להתפרץ בעוצמה  ולעיתים אף להפוך למסוכנים ביותר.

האלימות בתקופה זו יכולה להתבטא בדרכים שונות: הפחדות ואיומים, הטרדה מאיימת, פגיעה כלכלית מכוונת, או אלימות משפטית – שימוש לרעה בהליכים משפטיים ובזכויות הקבועות בחוק,

במטרה לפגוע בצד השני. זה יכול לכלול הגשת תלונות שווא במשטרה, סירוב למתן גט, טרפוד הסדרי ראייה, או הסתה של הילדים כנגד ההורה האחר.

לצערנו, אנו עדים למקרים מצמררים שבהם אלימות זו הובילה לתוצאות טרגיות, גם בקרב נשים שניסו להיפרד ולהתחיל חיים חדשים.

כך למשל, הרצח המזעזע של מיכל סלה,  שנרצחה בביתה במוצא בשנת 2019 על ידי בעלה, אלירן מלול, באמצעות דקירות חדות. הרצח התרחש ככל הנראה לאחר שמיכל רצתה להיפרד ממנו. מלול הורשע ברצח ונדון למאסר עולם. הוא רצח אותה לעיני בתם הפעוטה.

במקרה נוסף, שירה איסקוב שרדה ניסיון רצח קשה מבעלה דאז שדקר אותה באכזריות לעיני בנם הפעוט . אירוע שהותיר אותה פצועה קשה אך גם הפך אותה לסמל ציבורי במאבק נגד אלימות כלפי נשים.

גם אסתר אהרונוביץ' נרצחה באכזריות על ידי בעלה בשנת 2023, לאחר הליך פרידה ארוך ומורכב, על אף התרעות קודמות לגורמי הרווחה והמשטרה על מסוכנותו. מקרה זה הדגיש את הפערים בהגנה על נשים במצבי סיכון והצורך הדחוף במענה מהיר ואפקטיבי.

חשוב מאוד שנשים החוות אלימות, אפילו רמז לאיום, ינקטו משנה זהירות בבואן לפתוח בהליכי גירושין:

להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה מנוסה.

לשתף בני משפחה וחברים במצב.

לפנות לגורמי סיוע מקצועיים ועמותות.

לשקול פנייה לבית המשפט להוצאת צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת.

מודעות והיערכות נכונה יכולות להציל חיים, ולשמור על ביטחונן של נשים וילדים בתקופות הרגישות ביותר.

השפעת האלימות על ילדים.

מחקרים רבים מראים כי ילדים הגדלים בסביבה רוויית אלימות , גם אם אינם עדים ישירות לאירועים עצמם, סופגים את השפעתה באופן עמוק ומתמשך.

האלימות עלולה להיות פיזית, מילולית, נפשית או כלכלית, ולעיתים היא מופנית כלפי ההורה האחר, אך השלכותיה חודרות לכל היבטי חיי הילדים.

אווירה מתמשכת של פחד, מתח והשפלה בבית פוגעת באופן ישיר בתחושת הביטחון הבסיסית של הילד.

היא עלולה לערער את דימויו העצמי, ליצור תחושת חוסר אונים ולהוביל לתחושות בושה, אשמה או בלבול רגשי. לעיתים, ילדים נוטים להאשים את עצמם באירועי האלימות, גם כאשר אין להם כל קשר אליהם, מה שמחמיר את הפגיעה הרגשית.

ההשפעות אינן מוגבלות לרמה הרגשית בלבד. ילדים החיים בצל אלימות במשפחה מצויים בסיכון מוגבר ללקות בקשיים חברתיים, הם עשויים להתבודד, לפתח בעיות אמון, או לחוות קושי בבניית קשרים בריאים בעתיד. במישור הלימודי, רבים מהם מפגינים ירידה בהישגים, קושי בריכוז, והיעדרות תכופה מבית הספר, בין אם כתוצאה ממצב נפשי רעוע ובין אם בשל מעורבות בהליכים משפטיים או שינויים במערך המגורים.

בטווח הארוך, חוויות אלו עלולות להוביל לדפוסי התמודדות בעייתיים, כגון התנהגות תוקפנית או לחלופין נסיגה והתכנסות, ואף להנצחת מעגל האלימות בדור הבא.

במקרים מסוימים, הילדים עלולים להיגרר למצב של ניכור הורי, כאשר אחד ההורים מסית אותם כנגד ההורה האחר, לעיתים כחלק מהאלימות הנפשית המתמשכת. מצב זה לא רק פוגע בקשר המשפחתי אלא גם מטיל צלקת רגשית עמוקה שתלווה את הילד לאורך חייו הבוגרים.

לכן, חשוב להדגיש כי אלימות במשפחה אינה בעיה רק בין המבוגרים בלב,  היא פוגעת בכל בני הבית, ובמיוחד בילדים, אשר זקוקים להגנה, יציבות, ודמות הורית בטוחה כדי לגדול ולהתפתח באופן בריא.

טיפול מוקדם, ליווי מקצועי והגנה משפטית יכולים למנוע החמרה ולסייע בשיקום ההשפעות ההרסניות של האלימות.

כלים משפטיים להגנה מפני אלימות במשפחה.

צו הגנה – מאפשר הרחקת בן משפחה אלים מהבית, בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.  ניתן להגיש בקשה לצו במעמד צד אחד בבית המשפט לענייני משפחה או בבית משפט שלום. במקרים מיוחדים, הצו יכול להינתן עד חצי שנה. הפרת צו הגנה היא עבירה פלילית שעלולה להוביל למעצר והגשת כתב אישום.

צו למניעת הטרדה מאיימת – נועד למנוע פעולות של בילוש, מעקב, פגיעה בפרטיות, איומים או פגיעה ברכוש. ניתן להוציא צו זמני במעמד צד אחד, ובהמשך לקיים דיון במעמד שני הצדדים. תוקפו לרוב עד חצי שנה, עם אפשרות הארכה עד שנה בנסיבות מיוחדות.

התמודדות עם תלונות שווא- לצד מקרי אלימות אמיתיים, קיימת תופעה מצערת של הגשת תלונות שווא לצורכי יתרון בהליכי גירושין. מדובר בהתנהלות פסולה הפוגעת בשמו הטוב של הצד השני ועלולה לגרור השלכות משפטיות חמורות ואף הטלת הוצאות.

ליווי משפטי מקצועי ודיסקרטי.

התמודדות עם אלימות במשפחה מחייבת נקיטת צעדים מהירים ויעילים, הן להגנה על הקורבן והן להפסקת מעגל האלימות.
אני, גליה כהן – עורכת דין לדיני משפחה ומגשרת מוסמכת, בעלת ניסיון רב בייצוג קורבנות אלימות במשפחה, מעניקה ייעוץ משפטי מקיף וליווי אישי לאורך כל ההליך – תוך שמירה על דיסקרטיות, רגישות ומקצועיות.

בין אם מדובר בצו הגנה, צו למניעת הטרדה מאיימת, או ניהול הליכים משפטיים מורכבים , אני כאן כדי להגן על זכויותיך, לדאוג לביטחונך וללוות אותך עד להשגת פתרון משפטי יציב.

📞 סובלים מאלימות במשפחה? פנו אליי עוד היום לייעוץ ראשוני ודיסקרטי.